ב' כמו בגידה


זה קורה במשפחות הכי טובות וברגעים הכי פחות צפויים: ההלם שתוקף ברגע הגילוי, העלבון, הכעס, ה"למה???" שאינו מרפה והרצון האינסטינקטיבי להכאיב לבן-הזוג הבוגד: “שידע עם מי יש לו עסק!". רגע לפני שאתם יוצאים למלחמת עולם, כדאי שתדעו: למרות הזעם, למרות הכאב, יש דרך אחרת. והיא רק תעשה לכם טוב.

ביום בהיר אחד גילתה ב’ שבעלה מזה 20 שנים בוגד בה כבר זמן רב. ב’ הרגישה מרומה והעלבון התחלף עד מהרה בזעם: היא רצתה לנעוץ בבעלה הבוגדני פגיונות, כביטוי לכאב העמוק שלה.

כשנפגשנו בפעם הראשונה, ב’ הציגה בפני את התכנית שהגתה: היא רצתה להגיש נגד בעלה תביעות מכל סוג אפשרי, לרבות תביעת נזיקין בגין הבגידה. היה לי ברור שב’, אישה רגישה וחכמה, מקשיבה לקול הכעס ולא לקול ההגיון. גם המחירים הגבוהים של הנקמה שתכננה לא הרתיעו אותה.

“אפשר להתגרש בדרך אחרת", אמרתי לב’ בזהירות, מנסה להציג בפניה את הדרכים הרגועות לגירושין. סיפרתי לה על גירושין דרך ניהול מו"מ וגם על גירושין בגישור, ללא אווירת קרב ובמחירים שפויים. הרחבתי על היתרונות שבניהול ההליך מחוץ לבית משפט – שלווה נפשית, טובת הילדים ושמירה על יחסים תקינים עם הגרוש – אבל ב’ היתה נחושה בדעתה: היא תוציא לפועל את נקמתה, והיא הולכת לבקש מקרוביה הלוואה למימון היצוג המשפטי היקר.

“מה שטוב לילדים"

כשב’ יצאה ממשרדי היא שבה לחייה הסוערים וההפוכים, לכעס ולכאב. אך השבועות הספורים שחלפו עשו את שלהם: ב’ הבינה שטובת הילדים עומדת לפני הכל. כשהתקשרה אלי שוב, היא נשמעה מפוכחת יותר וביקשה להתחיל בהליך של גישור. היא הבינה שאין טעם במלחמות ארוכות, יקרות ומתישות: “מה שטוב לילדים", היא אמרה, “טוב גם בשבילי".

בני הזוג הפרודים הסכימו יחד לשכור את שירותיי כמגשרת, ויחד יצאנו למסע לשיקום האווירה המשפחתית בדרך לגירושין. הפגישות התנהלו באווירה רגועה, חייכנית ונעימה. שניהם ידעו שהדרך שבה הם מתייחסים אחד לשני בחדר הגישור תשפיע על התא המשפחתי של הילדים לעד.

ההסכמות שהגענו אליהן התוו את הדרך להסכם גירושין שמיטיב עם שני הצדדים. ב’ לא יצאה מקופחת מבחינת זכויותיה והשיגה את מה שבאמת רצתה: להעניק לילדים תחושה של משפחה, גם כשאבא ואמא כבר לא חיים ביחד. שני בני הזוג הופתעו לגלות שאפשר להתגרש גם ללא התערבות בית משפט.

ואני שמחתי לגלות, שגם כעס גדול יכול להתחלף בתקווה.


מאת: עו"ד ומגשרת מאיה הדס