חיוב במזונות במקרה של קטין המסרב לקשר עם האב ("בן מרדן")

קטין המסרב להיפגש עם ההורה שאינו המשמורן, ומסרב לכל קשר עימו, ללא סיבה “מוצדקת" מוגדר כ- “בן מורד" או “בן מרדן".

האם הורה חייב במזונות ילדיו המסרבים להיות עימו בקשר?

פסיקת בית המשפט העליון קובעת כי יש לנקוט בזהירות יתרה בטרם תוטל סנקציה כה חמורה של ביטול המזונות או קיצוץ משמעותי בשיעורם, וכי מדובר באמצעי קיצוני שאין לנקוט בו אלא במקרים קיצוניים של מרדנות הבאה לידי ביטוי באופן בולט, גס ומעליב ואין די בסתם סירוב להיפגש עם ההורה כדי לשלול מהילד את מזונותיו.

עוד נקבע בפסיקה כי ביטול מזונות קטין מפאת מרידתו אפשרי רק בהתקיים שני התנאים הבאים, במצטבר:

א. קיימת הוראת בית המשפט או בית הדין המחייבת את הקטין לקיים קשר עם ההורה שאינו משמורן

ב. ניתן לתלות את האשם בסרבנות הקשר רק בקטין ולא בנסיבות אחרות המצדיקות לכאורה את הסרבנות. כלומר, יש לבדוק על שום מה נגרם הנתק בין האב לקטין, ומהו החלק בו נוטל האב בנתק זה וכן מהן הפעולות שננקטו על ידי האב לצורך שיקום הקשר.

כמו בכל נושא הקשור בענייני קטינים, כך גם בעניין זה תילקח בחשבון טובת הילד בטרם ינקטו בצעדים לרעתו. משום כך, בבואו לבחון את טובת הילד, בית המשפט יבחן האם ביטול המזונות יגרום נזק לקטין, כגון שיביאו לחרפת רעב, והאם שלילת המזונות או הפחתתם באופן קיצוני תביא לשיקום הקשר בין הקטין לבין ההורה שאינו משמורן. וכדברי בית המשפט העליון “האם ילד שמזונותיו קוצצו יאהב את אביו יותר?" (ע"א 1880/94 קטן נ’ קטן). בית המשפט העליון הביע דעתו כי “ספק רב הוא אם זו הדרך לקרב את לב הילד אל אביו; אדרבא, יש לחשוש שדרך זו עוד תעמיק את הקרע ביניהם" (ע"א 425/68 משכיל לאיתן נ’ משכיל לאיתן)

בנוסף, יתייחס בית המשפט גם להתנהלות ההורה העותר להפחתת המזונות או לביטולם, ויבחן את המניעים לעתירתו אשר גם הם עשויים להשפיע על החלטתו. (ע"א 66/84 למברג נ’ למברג)

גם במקרים בהם בית המשפט סבור כי הפחתת המזונות הוא הצעד הראוי והמתחייב, על בית המשפט להתייחס להשלכות הכלכליות של הפחתת המזונות, או ביטולם, על הקטין הסרבן “אפילו אם הבן או הבת מרדנים אין להביאם לסף רעב ולהשאירם בחוסר כל".

וכן, כפי שנפסק במקרים שבהם אין לקטין מקור פרנסה, אפילו בדוחק, זכאי גם קטין המתנהג בצורה מחפירה לקבל מאביו מזונות מדין צדקה ואין להטיל את הנטל על שכמו של הציבור. (ע"א 687/83 מזור נ’ מזור)

לסיכום:

“אב אינו כספומט וילדים אינם חופשיים מחובתם כלפי הוריהם" (רע"א 3761/10 פלוני נ’ פלונית ואח’). ואולם היישום של הלכה זו באופן של ביטול מזונות ו/או הפחתתם באופן משמעותי, נעשה במשורה, במקרים קיצוניים של סרבנות קשר ללא סיבה מוצדקת תוך מתן משקל לעיקרון העל של טובת הילד.
 
מאת: עו"ד ומגשרת מאיה הדס

סגירת תפריט
דילוג לתוכן