האם על אב להשתתף בתשלום חלק יחסי מהלוואת המשכנתא של האם, כחלק מתשלום מזונות ילדים?


שאלה הנשאלת לעיתים קרובות על ידי זוגות המתגרשים היא, האם במסגרת פסיקת מזונות ילדים, יחויב אב בחלק יחסי בתשלום המשכנתא של האם, בדומה לחיוב בחלק יחסי בתשלום שכר דירה.

הלכה ידועה היא, שבמסגרת מזונות הילדים, לרוב מחוייב אב בתשלום חלק יחסי בשכר הדירה של האם, ע"פ מספר הילדים. כך למשל, יטה ביהמ"ש לפסוק לאב תשלום בגין “רכיב המדור" סך של 30% מעלות שכר דירה בעבור ילד אחד, 40% מעלות שכר דירה בעבור שני ילדים, ו – 50% מעלות שכר דירה בעבור שלושה ילדים ומעלה. כמובן שהדבר כפוף לאישורו של ביהמ"ש בדבר גובה שכר הדירה ולעיתים אף תוך הגדרת “תקרה" לתשלום שכר הדירה.

עם זאת, במקרה שצד לו נפסקו מזונות (לרוב האם), בוחר לרכוש דירה ולממן אותה באמצעות הלוואת משכנתא, הדעות חלוקות באשר לחובתו של משלם המזונות (לרוב האב), לשלם בכלל בגין “רכיב המדור".

בפסק דין שניתן ביוני 2014 על ידי כב’ הש’ יזראעלי[1] מביהמ"ש לענייני משפחה בפתח תקווה, ובפסק דין נוסף שניתן בינואר 2013 ע"י כב’  הש’ זגורי מביהמ"ש בנצרת[2]  נפסק כי, במקרה בו האם רוכשת דירה (או במקרה זה, את חלקו של האב בדירה), יחוייב האב בחלק יחסי מתשלום המשכנתא החודשי של האם, כל עוד הוא חייב בדמי מזונות לילדיו (עד גיל 18 בדרך כלל).

ע"פ נימוקי פסק הדין, אב אינו יכול להשתחרר מחובה זו רק מפני שאם הקטין (עמה מתגורר הקטין) רכשה דירה ומממנת חלק מעלותה על ידי תשלום משכנתא. חיוב האב בנסיבות אלו הוא אינו חיוב בתשלום המשכנתא אלא חיוב בסיפוק מדור לבנו, בבחינת שכר דירה רעיוני או דמי שימוש ראויים לשימוש שעושה הקטין בדירת האם.

לדעתו של הש’ יזראעלי, יש לקבוע עקרונית “דמוי מדור רעיוניים". גובה התשלום יחושב ע"פ מצבם הכלכלי של ההורים, רמת החיים לה הורגלו הקטינים, שווי הנכס, גובה המשכנתא ועוד.

ע"פ רציונל זה, האב מחוייב בתשלום רכיב “המדור" עבור ילדיו בהיות רכיב זה חלק מ"צרכים הכרחיים". אין הבדל בין תשלום חלק יחסי משכר דירה או מתשלום חלק יחסי בתשלום משכנתא. השתתפות בחלק יחסי מתשלום המשכנתא לא תגרום לאב ל"חסרון כיס" שהרי ממילא היה מחוייב בחלקו בשכר הדירה.

גישה זו מבוססת על פסק דין של ביהמ"ש העליון בשנת 1985 [3], המאפשר פסיקת “שכ"ד רעיוני", כלומר, חיוב בחלק יחסי מתשלום המשכנתא החודשי כחלק מהחבות בדמי מדור לקטינים לצורך הבטחת מדורם. 

כפי שיפורט להלן, יש שמפרשים את פסק דין זה באופן אחר. למשל כב’ הש’ יהורם שקד מביהמ"ש לענייני משפחה ברמת גן[4], סבור, כי אין לקשור בין משכנתא לבין תשלומי מדור מטעמים משפטיים, ואין לחייב את האב בתשלום חלק יחסי בתשלום המשכנתא החודשי כחלק מתשלום המזונות.

לדעתו, נטילת משכנתא הינה פעולה כלכלית מתוך בחירה, כל כולה קשורה להונו של נוטל המשכנתא, ויש בה כדי להשפיע לטובה על מצבו הכלכלי של נוטל המשכנתא.

לדעתו, אישה הרוכשת דירה ומבקשת כי אבי ילדיה ישלם חלק מהחזרי המשכנתא, מבקשת, הלכה למעשה, כי אותו אב יהיה שותף לרכישת הדירה, וזאת מבלי שיהיה לו כל חלק ונחלה באותה הדירה.

יש לזכור כי חובת המדור שעל האב לספק לילדיו אינה כוללת חובה להעניק לילדים זכות קניינית, קל וחומר להעניק קניין לאישה, אלא חובתו מסתכמת בתשלום חלק יחסי מדמי השכירות המשולמים על ידי האם.

לדברי השופט שקד, אם האם רכשה דירה, בין אם באמצעות הלוואת משכנתא ובין אם לא,  אין בכך כדי להוביל לחיוב האב במדור ואולם יש בכך להצביע על אפשרות לחייב את האב במזונות גבוהים יותר,  שהרי הוא “חוסך" כסף בכך שאינו נדרש להשתתף ברכיב המדור.

פסק דין זה, מבוסס על הלכה מאוחרת יותר של ביהמ"ש העליון משנת 1995 [5] אשר דחה תביעה של אם לחייב אב בתשלום חלק מתשלום המשכנתא שלה, שכן חיוב בתשלום משכנתא הינו נושא בעל אופי רוכשי (הגדלת ההון של הבעלים) ולא עניין למזונות. בית המשפט אינו רואה קשר בין החזרי משכנתא לבין חיובו של אב במדור וקובע כי נושא חיוב בתשלום המשכנתא הוא עניין הקשור בקניין וברכוש משותף ואין לעניין זה קשר לחובתו וחבותו של באב במזונות ילדיו.

לסיכומו של עניין יצוין, כי במקרה בו האם, זכאית לקבל מזונות מהאב בגין ילדיהם המשותפים, והיא בוחרת לרכוש דירה, לא תוכל להסתמך באופן מוחלט על חיובו של האב בתשלום המשכנתא, לא כל שכן בחלק היחסי בו היה אמור לשלם לו היה מדובר בדירה שכורה.

גם במקרה זה, בבואו לשקול את חיובו של האב בחלק היחסי של תשלום המשכנתא, אם בכלל, יבחן ביהמ"ש לגופו של עניין מרכיבים רבים, בין היתר יכולת השתכרות כל אחד מהצדדים, הן ממשכורת והן מנכסים והון עצמי.

[1] תמ"ש (פ"ת) 31986-01-12 ע.ל.ח נ’ ג. ל. פורסם בנבו ( 13.6.14)
[2] תמ"ש (ת"א)1241/05 ט. ר נ’ ק. פ (פורסם בנבו 31.5.10).
[3] ע"א 803/85 ברזילי נ’ ברזילי, פורסם בנבו 31.12.85)
[4] “בין משכנתא למדור" מאמר מתוך כתב העת “משפחוק" כרך ה’ 2014
[5] ע"א 864/94 שוקר נ’ שוקר פורסם בנבו 20.12.94

מאת: עו"ד ומגשרת מאיה הדס